פיטפוטים על אוכל: עוגיות תמרים וקינמון (או: איך משמחים מישהו שאוהבים?)

עד לפני כשנה לא חלמתי בכלל להעלות במחשבותיי את האפשרות לאפות עוגיות, זה תמיד היה נראה 'עבודה' - כמו שאמא שלי אומרת, ויש כל כך הרבה קונדיטוריות טובות שמוכרות עוגיות טעימות שנראה היה שלא שווה בכלל להתעסק איתן. (מה שהתגלה כטעות - כי אין כמו עוגיות של בית...)

אני אגלה לכם סוד כמוס, אמא שלי (שכבר הזכרתי אותה בפוסט הקודם כבשלנית ממעלה ראשונה) לא אופה - כמעט בכלל, כל מאפה שיצא תחת ידה יצא פיצוץ אבל היא - לא אוהבת לאפות וזה בכלל לא התחום שלה.

הו!!! - כאן אני נכנסת לתמונה, בתפקיד הפרוידיאני של הבת המרדנית, זו שלא רוצה (או פשוט לא עושה) ללכת בדרכי האם אלא מנסה לפלס את מקומה דווקא אל המקום שבו רגל אימה לא דרכה (או לפחות במקרה שלי- לא דורכת).

האמת שזה באמת מוזר, מעולם לא זכרתי את אמא שלי אופה עוגת יום הולדת, אתם יודעים, העוגה הזו שכל הילדים מקבלים בחגיגת יום ההולדת שלהם, העוגה הכושית העסיסית עם הציפוי של קרם השוקולד ומעליו סוכריות קטנטנות... אמא שלי תמיד רכשה בקונדיטוריה הטובה ביותר את העוגה היפה ביותר - שכל הילדים התלהבו ממנה אבל אף ילד לא רצה לאכול ממנה ולו פירור אחד אחרי הביס הראשון. (כי היא פשוט לא טעימה כמו העוגות של האמהות... אין מה לעשות)

עכשיו כשאני חושבת על זה, גם סבתא שלי (עוד אגדת בישול לא מבוטלת, ואוטוריטה בבישול ההונגרי) בקושי אפתה (אני זוכרת אותה אופה מידי פעם, כי היא באה מדור אחר, אבל אפייה ממש לא הייתה הספציאליטה שלה) וגם היא כשנפתחו הקונדיטוריות אצה רצה לרכוש לה ולסבי רוגעלך שוקולד ועוגות פרג הונגריות - שהיא ידעה פיקס להכינן בתיאוריה...

בקיצור - פאתולוגיה משפחתית של פחד איימים ממאפים (או פשוט חוסר חשק ותשוקה קולינארית אל הכיוון הזה).

ביום שהתחלתי לאפות שתיהן הרימו גבה, הן טועמות מאוד טובות ומדוייקות ויודעות מה חסר ואיך אפשר לשפר - אבל ב-ד-י-ו-ק מרגיז כזה...

העוגיות האלה הן עוגיות של הבית של אנשים אחרים, לי לקח הרבה זמן להגיע למתכון הזה, הוא קליל וטעים ואין ילד, נער, עלם, מבוגר או קשיש שיוותר על ביס ממנו.

אז יאלה - אחרי הסיפורים שלי אספק את הסחורה:

עוגיות תמרים וקינמון

לבצק (יצאות כ- 50 עוגיות דקות-בינוניות)

3 כוסות קמח

200 גרם חמאה (חתוכה לקוביות)

1/2 כוס סוכר

1-2 כפית תמצית וניל

2 חלמונים ביצה M

1 ביצה M

1 שמנת חמוצה (200 מ"ל)/ 1 יוגורט לפחות 3 אחוז (0200 מ"ל)

למלית

ממרח תמרים (כן, זה שקונים בסופר בכמה שקלים)

כף קינמון

1/2 כוס אגוזי מלון טחונים (אופציה בלבד, אני לא משתמשת לרוב)

לבזיקה - כמה כפות אבקת סוכר.

ולעבודה:

למעבד מזון עם להב או למיקסר עם וו גיטרה מכניסים את כל החומרים יחד. מערבבים בפולסים או במהירות איטית-בינונית עד שנוצר כדור בצק. מפסיקים את הפעולה ומעבירים לניילון נצמד.

יש להכניס למקרר לפחות לשעה. אני ממליצה - אם אפשר אז כמה שיותר הרי זה משובח. הבצק מקבל אישיות בזמן במקרר, הוא מתגבש כבצק ולא כפריטים. אני ממתינה לפחות 5-6 שעות אבל זה לגמרי יוצא טעים גם בלי.

מחממים תנור ל- 180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהקירור. מקמחים מעט משטח לעבודה, ומחלקים את הבצק לשני חלקים באמצעות סכין.

לוקחים חלק ראשון ו'מועכים' מעט עם הידיים ומתחילים לרדד עם המערוך.

לאחר הרידוד של החלק הראשון (כ- 1/2 ס"מ עובי) מורחים את ממרח התמרים בשכבה אחידה ומעל מפזרים קינמון (ואם רוצים אגוזים) ומתחילים לגלגל.

הגלגול מתחיל מצביטה של החלק התחתון כלפי מעלה (כמה ממ"מ) ואחר כך בהמשך בגלגול (זה מקל מאוד על הגלגול של הבצק) על לקבלת רולדה. יש לצבות את הצדדים על מנת שבאפייה לא יפתח והמילוי יצא.

מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפייה, באמצעות סכין מסמנים (כמעט חיתוך) את העוגיות.